טיפול רגשי במוסיקה עם ילדים על הספקטרום האוטיסטי

רקע תיאורטי

טיפול נפשי (פסיכותרפיה: פסיכולוג, עו"ס קליני, מטפל באומנות, פסיכיאטר...) הוא טיפול באדם (בילד)ולא בנפש של האדם (הילד).

בטיפול עצמו הילד מתווך בין הנפש שלו לבין המטפל:

נפש הגדרה: באמצעות הנפש אנו קולטים את הגירויים מהעולם שסביבנו, מעבדים אותם ומגיבים אליהם – כך נוצר הקשר עם כל מה שמחוץ לנו. הרגשות הן התוצר של הנפש והם מאפשרים לנו לבחון את ההתאמה שלנו אל העולם.

לכולנו כמעט אותה מטרה בטיפול מול הילד, השוני הוא במקורות התיאורטיים עליהם אנחנו נשענים.

בטיפול רגשי אנחנו נשענים על מקורות מתחום הפסיכולוגיה החל מפרויד שדיבר על מבנה הנפש כמו האיד, האגו והסופר אגו, בתוך שלבי ההתפתחות האורלי, האנלי וכו',  דרך ממשיכיו כמו ויניקוט, מאהלר, וקליין ששמו את המוקד על תאוריות של יחסי-אובייקט כך שהתאוריה שלהם מאופיינת כפסיכולוגיה של יחסים, במיוחד בין התינוק לאימו. שטוענת כי אין לראות את התינוק כשלעצמו אלא רק בהקשר של אימו. ועד לקוהוט וממשיכיו בפסיכולוגיית העצמי,שמאמינה כי התינוק בחודשים הראשונים לחייו, מצפה מהזולת לספק את המרכיבים הנחוצים להתפתחות העצמי. האחר הופך למה שקוהוט מכנה "זולתעצמי" (selfobject) אשר מספק לתינוק את שלושת המרכיבים הבסיסיים להם כל אדם זקוק, והם:

ערך עצמי - תחושה שהוא מיוחד בזכות מה שהוא ולא בזכות מה שאחרים מצפים שיהיה (מושגת באמצעות שיקוף)

אידאליזציה - דמות אידאלית שתיתן לתינוק תחושה של שליטה וכול-יכולות

מובנות - דמות שתהווה נפש תאומה ותוכל להבין את נפשו.

בטיפול, אנו למדים על נפשו של הילד באמצעות 'סוכנים' כמו דיבור, התנהגות, רגשות, אמונות, תחושות, ביטויים לא מילוליים ועוד.

כלי העבודה העיקרי שלנו הם הרגשות שעולים בנו כלפי הילד בטיפול (העברה נגדית, הזדהות השלכתית...), הילד יכול לעורר אצלי אהבה אבל גם כעס ודחיה וכך אפשר להבין את הילד טוב יותר. כדי להצליח לעשות זאת צריכים להתקיים שני דברים:

1.צריכים להבין שהרגשות שאנו מרגישים 'מושלכים' עלינו (כלומר מיוחסים למישהו אחר).

2.האהבה למטופל בחדר דומה שמהותה לאהבה של הורה לילד, כלומר, קבלה ללא תנאים, כדי לאפשר את זה בחדר צריך להמנע מקשר טיפולי מקביל, שיכול להתפרש בצורה אחרת כמו שיפוטיות, כעס וכו'..

תרפיה באמנויות הנה טיפול רגשי השייך לתחום הטיפול בהבעה ויצירה. הטיפול באמנות מציע שפה נוספת, בלתי מילולית, כגישה לעולמו הפנימי של הילד/מתבגר, ומאפשר ביטוי עצמי, רגשי ותחושתי.

האומנויות עוזרות למטופל לבטא ולעבד את הרגשות שלו בחדר. המוסיקה/התנועה הם לעיתים ייצוג של דברים משמעותיים בחיים.

כדי לקיים את הטיפול החדר חייב לשמש כ'מקום בטוח' עבור הילד.

(לכן אי אפשר להעביר טיפול למקום אחר, לצפות בו ע"י כניסה אל תוך החדר, או ליצור שינויים מעוררי חרדה)

 טיפול במוסיקה מנצל את המשיכה הטבעית של הילדים למוסיקה, כשבבסיס הטיפול המוסיקה פוגשת את הילד בתבניות ההתנהגותיות שלו ועוזרת מנקודה זו לפתח את הרפרטואר ההתנהגותי. כמו כן מספקת חוויות של הצלחה, ושל "יחד" ומשמשת כשפה לא וורבלית לפיתוח התקשורת.